פֶאס פאר התרבות המרוקאנית. היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה. פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. ומהווה מרכז תרבותי רוחני מאז היווסדה.פאס היא הוותיקה ביותר מבין ארבע הערים האימפריאליות של מרוקו, נוסדה על גדות הוואדי פס על ידי בגדה האחת ע"י אידריס הראשון בשנת 789 ואידריס ובגדה השנייה המערבית, בשנת 809. שני החלקים אוחדו על ידי האלמורווידים במאה ה-11 והפכו לעיר אסלאמית מרכזית. פס הגיעה לשיאה כמרכז למידה ומסחר תחת המארינידים באמצע המאה ה-14 ושמרה על הבכורה הדתית שלה לאורך הדורות.

העיר מוקפת כמעט לחלוטין בגבעות נמוכות המכוסות במטעי זיתים ובוסתנים. הקרבות העתיקות של פס, שבצדן מגדלי אבן, עדיין מקיפים חלקית את העיר העתיקה, הידועה בשם פס אל-באלי. אזור פס אל-ג'דיד (פס החדש) של העיר, שנוסד במאה ה-13 על ידי המארינידים, מכיל את הארמון המלכותי ואת המסגד הגדול הסמוך, אשר ידוע בזכות הצריח הפוליכרומי שלו מהמאה ה-13. ממש דרומית לארמון המלכותי נמצא הרובע המלאח, או הרובע היהודי; רבים מהצורפים, הצורפים והתכשיטנים היהודים שחיו בה בעבר, עלו ארצה בעשורים שלאחר הקמת המדינה

לאורך השנים הייתה בפאס קהילה יהודית, ונודעה לה חשיבות כיוון שישבו בה הוגים ופוסקים גדולים כגון רבי יוסף אבן מיגאש, רבי יצחק אלפאסי (הרי"ף) וגדול ההוגים ומגבשי ההלכה, הרמב"ם. לפחות שלוש פעמים באלף השנים האחרונות ערכו המוסלמים פרעות משמעותיות ביהודי העיר.היהודים השאירו בעיר חותם עז המצוי בו עד היום.בתי כנסת,בית עלמין המלאח בשני איזורים בהם חיו היהודים.

בית הכנסת אבן דנן

בית הכנסת הזה נבנה במאה ה-17 כדי לשרת את המגורים (יהודים צאצאי מגורשי ספרד), גזוז באריחים יפים בצבע ירוק אדרה, עמודים מתומנים בצבע טורקיז ונברשות זוהרות. האפוטרופוס יכול להצביע על המאפיינים העיקריים, לרבות ספרי התורה המקוריים מעור צבי בארון קודש המובנה בקיר, ומקווה (מקווה פולחני)
ארמון המלכותי
אלא אם כן יש לכם הזמנה מיוחדת לשטח הארמון, תצטרכו להסתפק בהתפעלות משבעת השערים הקדמיים המרשימים שלו, המוקפים בעבודות אריחים משובחות ועץ ארז מגולף. נבנה בשנות ה-60, הם יצירות מופת של עבודת אומנות מודרנית. עצי הלימון
קברי מרינידים Merinid Tombs
קברים אלה מהמאה ה-14 נמצאים במצב דרמטי ומתקדם של חורבה. המשיכה האמיתית היא הנופים המרהיבים של פאס וההרים מצפון. בשעת בין ערביים, המקומיים מתאספים לראות את האורות נדלקים ולשמוע את קריאות התפילה של המואזי
מלאח
בשנת 1438 יצר הסולטאן אר ראשיד את המחוז היהודי הרשמי הראשון של מרוקו, ממש מזרחית לארמון המלכותי. בשיאו חיו כ-250,000 יהודים באזור שמדרום לבאב סמארין. כיום, הקומץ שנותר עברו לוויל נובל, אבל עדיין מעניין לראות עקבות של הקהילה .
בית קברות היהודי
אזור זה של אלפי קברים לבנים מסנוורים, כולם צבועים טריים בשנת 2019, הוקם בשנת 1883. תוכלו למצוא את קברים של כמה בולטים, כמו הקדוש המעונה סוליקה מהמאה ה-19, הנערץ על ידי יהודים ומוסלמים כאחד, ורבנים שונים למרות שחלקם
הרובע ההיסטורי של העיר – Rue des Mérinides
הרחוב המרשים ביותר מבחינה ארכיטקטונית במלאה (הרובע היהודי) הוא Rue des Mérinides, שלאורכו בתים הנבדלים במרפסות העץ והברזל שלהם, כמו גם בעבודות הטיח שלהם. גברות יהודיות היו יושבות פעם במרפסות העליונות האלה, מתבוננות בעולם חולף וחוטפות משב רוח קריר.
מבצר נורד Borj Nord
הסולטן אחמד אל מנצור בנה את המבצר הזה בשנת 1582 כדי לפקח על אוכלוסיית פאס. לפי דגם של מבצרים איטלקיים, הבניין מכיל תצוגה של כלי נשק אירופיים ומזרח תיכוניים, דגם של שעון המים בו אינניה וחלק מעניין על מפעל הנשק הממוכן של פאס מסוף המאה ה-19. יש נוף נהדר מהגג. חסרונות: זה רחוק מהמדינה ואין שביל הליכה ישיר
שער העורות הכחול -בו ג'לוד Bab Bou Jeloud
זהו השער המפורסם ביותר של פאס אל באלי.נמצא בצד הצפון-מערבי של החומה מדרום לככר הבאשה הבגדדי. באב בו ג'לוד נבנה ב-1913 נמצא ליד השער המקורי הבנוי כמו שנבנו שערים בעת העתיקה בצורת האות "L" כדי להקשות על כובשים פוטנציאליים.זה השער המרכזי של העיר, בנויו מאריחים בצבעים ירוקים וכחולים ומסביב לו מלונות ובתי קפה. מכאן גם יוצא מסלול נעים וקל אל העיר.אריחי הקרמיקה המעוטרים שמשני צידיו יפים להפליא ובקלות היינו מוצאים להם מקום בביתץ
זאוויה של סידי אחמד טיג'אני
סידי אחמד טיג'אני, יליד אלג'יריה, התיישב בפאס והקים את מסדר טיג'אניה בסוף המאה ה-18. כעת זהו המסדר הסופי הגדול ביותר במערב אפריקה, במיוחד בסנגל, ותראה חסידים בפאר צבעוני ברחובות מסביב, צועדים למסגד כדי לחלוק כבוד ליד קברו. כמקובל, לא-מוסלמים לא מתקבלים.