חוקרי המשנה והתלמוד אומרים שפירושו של נגב הוא "יבש", מנוגב ממים. ואילו בתנ"ך – הברית הישנה טוענים שפירושו "דרום". שניהם נכונים – במונחים מילוליים. מדבר עצום של כמעט 10,360 קמ"ר (4,000 מייל רבוע), כ 60% משטח מדינת ישראל. המדבר הזה הוא העתיד של ישראל – להרחבת האוכלוסייה, לתעשיות כימיות ולחקלאות. למעשה, מחקרים מראים שניתן להשתמש בחמישית מהמדבר לסוג כלשהו של חקלאות.

אזור הנגב הוא נוף משתנה כל הזמן של אדום, שחור וצהוב, המודגש על ידי עמקים, מכתשים עמוקים והרים חומים שרופים. קירות אבן גיר צרועים, תלוליות של אבן חול ודיונות חול אדומות וירוקות פזורים בכל מקום בגושים גדולים של סילק געשי שחור. רכסי הרים בעלי שיניים משוננות, שנחלו בפתאומיות על ידי הנקיקים הפראיים שנותרו מרעידת האדמה הגדולה במזרח התיכון, מצביעים בצורה ברורה על היום שבו ההרים האלה פשוט צנחו מטה והמדבר הזה פתח את לסתות הגיר והגרניט שלו לכל מה שחי על גביו. בעולם המדבר המאובן הזה,

מסלולי הטיול שלנו אל תוך הנגב. עוברים לאורך שבילים מסתוריים המתפתלים אל השטחים המישוריים ומעברי הרים ודיונות, לעבר קולקטיבים חקלאיים. דרך בקע הירדן לאורך השבר סורי אפריקני,הערבה והר סדום ועד לנמל אילת בים האדום.