יהדות מרוקו הייתה הגדולה בקהילות היהודיות בארצות האסלאם. לאורך הדורות נוצרה בקהילה מורשת תרבותית ורוחנית עשירה שהתבטאה בספרות, שירה, מוזיקה, הגות יהודית ותחומים נוספים. ב-1948 חיו במרוקו בין 250 ל-300 אלף יהודים, רובם ככולם עלו מאז לישראל ומקצתם היגרו למדינות אחרות. בשנת 2020 חיו במרוקו כ-2,000 יהודים. סיפור ההתהוות של יהדות מרוקו לא ידוע בוודאות, אך ככל הנראה התקיימה שם קהילה כבר במאה הראשונה לפני הספירה. יהודי מרוקו חוו תקופות של שגשוג לצד תקופות שפל של רדיפות וגזרות, בהתאם ליחס השלטונות המתחלפים. יהדות מרוקו הורכבה מקבוצות רבות שנבדלו זו מזו בזהותם התרבותית והדתית. "התושבים" היו יהודים שישבו במרוקו מתקופות קדומות – חלקם חיו בין הברברים בהרי האטלס, ואחרים היגרו מארץ ישראל ומחצי האי ערב. "המגורשים" היו ממגורשי ספרד ופורטוגל שהגיעו מהמאה ה-15 ותרמו רבות לפריחה התרבותית והרוחנית של הקהילה. החל מהמאה ה-19 הצטרפו מהגרים מאירופה והמזרח התיכון. למרות הגיוון התרבותי, התפתח להג של ערבית "מרוקאית-יהודית" ("מוגרבית"), שהפך שגור בפי מרבית יהודי הקהילה. במאה ה-15 הוקם בעיר פאס ה"מלאח" הראשון במרוקו, שהיה רובע יהודי מסוגר. במאות הבאות חויבו יהודים בערים רבות לחיות ב"מלאח", ובמקרים רבים גורשו אליו בכוח. ב-1912 כבשה צרפת את מרוקו, מצב היהודים השתפר ורבים מהם חיו בערים הגדולות והשתלבו במשרות בכירות בממלכה. העלייה הגדולה יהודים ממרוקו עלו לארץ ישראל לאורך השנים, אך לאחר הקמת מדינת ישראל החלו גלי עלייה המוניים. בין השנים 2016-1948 עלו לישראל כ-270 אלף מאנשי הקהילה. זהו מספר העולים הגבוה ביותר מארצות האסלאם. בספרייה הלאומית מצויים רבים מנכסי הרוח החשובים של יהדות מרוקו. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, הפועל בספרייה, מוקדש לקהילה. נמצא בו אוסף נרחב המכיל מסמכים אישיים ומשפחתיים, אוספים פרטיים של אישים בקהילה וכן חומרים קהילתיים דוגמת מסמכים בנושאי חינוך ורווחה, פנקסים של בתי דין רבניים, חומר הלכתי ורבני ושטרי קניין של נדל"ן. באתר הספרייה אפשר להתרשם מסיפורים מעניינים, תמונות מרגשות, מחקרים, ספרות רבנית, כרזות, ראיונות, ספרים, יצירות תרבות וקטעי עיתונות. כל אלה חושפים היבטים מגוונים במורשת יהדות מרוקו.